בית / מגזין

בגדי עבודה: מתי המעסיק חייב לספק ומה אסור לגבות

מי חייב לספק בגדי עבודה, באילו ענפים, מה מותר לנכות ומה קורה עם הבגדים בסיום ההעסקה. מדריך למעסיקים לפי המידע באתר כל זכות.

המגזין של HR Israel

בגדי עבודה וחלוקים מקופלים על שולחן עץ ולצדם נעלי בטיחות

בקצרה: מעסיק חייב לספק בגדי עבודה כשחלים על העובד תקנות בטיחות, צו הרחבה או הסכם קיבוצי שמחייבים זאת, למשל בענפי הניקיון, השמירה, אולמות האירועים, הבנייה וחברות כוח האדם. לפי המידע באתר כל זכות, בחלק מהענפים אסור לגבות מהעובד תשלום או פיקדון על הביגוד, והזכות אינה ניתנת לפדיון בכסף בסיום העבודה, אלא אם הסכם קובע אחרת.

בגדי עבודה נשמעים כמו פרט תפעולי קטן, אבל הם מקור קבוע לטעויות: מעסיקים שלא יודעים שצו ההרחבה בענף שלהם מחייב אספקת ביגוד, מעסיקים שמנכים מהשכר סכום שאסור לנכות, ומחלוקות על בגדים שלא הוחזרו בסיום העבודה. המדריך מסדר את הכללים לפי המידע באתר כל זכות, נכון לנובמבר 2026.

לפי כל זכות, בגדי העבודה מסופקים בדרך כלל באחת משלוש דרכים: המעסיק נותן את הביגוד עצמו, העובד מקבל שוברים לקניית ביגוד, או שנכלל בשכר רכיב שנקרא "ביגוד" ומופיע בתלוש השכר. אם הביגוד לא מסופק באף אחת מהדרכים, העובד רשאי לדרוש אותו ישירות מהמעסיק, ולכן כדאי לדעת מראש מה חל עליכם.

מתי המעסיק חייב לספק ביגוד

אין חובה כללית אחת לכל העובדים. החובה קיימת כשחלים על העובד תקנות בטיחות בעבודה, צו הרחבה או הסכם קיבוצי שמחייבים את המעסיק לספק בגדי עבודה. הטבלה מרכזת את הדוגמאות שכל זכות מביא לפי ענף, ומעסיק בענף אחר צריך לבדוק את ההסכם או הצו החל עליו:

ענףמה מספקיםבאיזו תדירות
ניקיון ותחזוקהשני סטים: חולצה או מקטורן, ומכנסי עבודה או סינר, וגם נעלי בטיחות תקינותבכל שנה
שמירה ואבטחהחולצה, מכנסיים וכדומה לפי צורכי העבודה, מותאמים למזג האווירכל שנתיים או כשהמדים התבלו, המוקדם מביניהם
אולמות וגני אירועיםבגדי עבודה למלצרים ולעובדים אחרים, על חשבון המעסיקבכל שנה
רשתות שיווק מזוןתשלום ביגודפעם בשנה, החל מהשנה הרביעית לעבודה
בניין ושיפוציםנעליים, מכנסיים, חולצה וכובע מצחייה, או תוספת לשכר במקום הביגודפעם בשנה, לעובד שהועסק חצי שנה לפחות
הסעדה מוסדיתמדים, סינרים או כובעים כשהם נדרשים, וציוד כמו כפפותכשהעבודה מחייבת ביגוד מיוחד

יש עוד כמה מקרים. עובדי קבלן של חברת כוח אדם זכאים לבגדי עבודה לפי כללי הבטיחות ולפי ההסכם החל על מזמין העבודה או על הענף. עובדים במתכות מסוימות זכאים לפי תקנות משנת 1993 לבגדים, נעליים וגרביים המיועדים רק לעבודה. בבנייה, בגדי מגן כמו מגפיים וקסדה מסופקים על חשבון המעסיק בלבד, וזה חלק מאחריות הבטיחות שגם מונעת תאונת עבודה.

מה אסור לגבות ומה מותר לנכות

התשובה תלויה בענף. בצו ההרחבה בענף הניקיון ובענף השמירה, לפי כל זכות, אסור למעסיק לגבות מהעובד תשלום על בגדי העבודה, אסור לדרוש פיקדון ואסור לנכות סכום כלשהו מהשכר בגלל הביגוד. לעומת זאת, בחברות כוח אדם המעסיק רשאי לנכות מהשכר האחרון של העובד תשלום בגין בגדי עבודה שלא הוחזרו.

דוגמה מעשית: חברת ניקיון שמבקשת מעובד חדש להפקיד סכום כערבון למדים, או מנכה מהתלוש האחרון את מחיר החולצות, פועלת בניגוד לצו ההרחבה בענף. חברת כוח אדם שמנכה מהשכר האחרון של עובד שלא החזיר בגדים פועלת במסגרת המותרת לה. לכן לפני שמעתיקים נוהל ביגוד מעסק אחר, בדקו איזה צו חל עליכם.

החזרת הבגדים בסיום העבודה

בענף השמירה העובד חייב להחזיר בסיום העבודה לפחות סט ביגוד אחד, והמעסיק צריך למסור לו טופס שמאשר את החזרת הביגוד והציוד. עם זאת, צו ההרחבה משנת 2014 לא כולל הוראה שמאפשרת לגבות מהעובד תשלום על אי החזרה. בענף הניקיון הביגוד נחשב בלוי בתום שנת עבודה, ולכן אין טעם לתכנן ניכוי על בגדים ישנים.

הזכות לא ניתנת לפדיון בכסף

לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה שמביא כל זכות, הזכות לבגדי עבודה היא זכות נלווית שאינה ניתנת לפדיון בסיום יחסי העבודה. עובד שהיה זכאי לביגוד ולא קיבל אותו לא יכול לדרוש את שוויו בכסף כשהוא עוזב, אלא אם הסכם אישי או קיבוצי קובע אחרת. אין זה פוטר את המעסיק מהחובה לספק ביגוד בזמן העבודה.

ביטוח לאומי וצ'קליסט למעסיק

לפי המידע באתר כל זכות על דמי ביטוח לאומי למעסיק, תשלום או אספקה של בגדי עבודה עם לוגו העסק או ביגוד שמשמש רק לעבודה, כמו מדים, סרבל או חלוק, פטורים כולם מדמי ביטוח לאומי. בתשלום עבור ביגוד שנדרש על פי דין, 80% מהתשלום פטורים. לפני שמחליטים על מדיניות כדאי לעבור על הרשימה:

  • לבדוק אם חלים על העסק צו הרחבה, הסכם קיבוצי או תקנות בטיחות שמחייבים ביגוד.
  • לקבוע דרך אספקה אחת: ביגוד בפועל, שוברים או רכיב ביגוד בתלוש.
  • לוודא שלא מנכים מהשכר ולא גובים פיקדון בענפים שבהם הדבר אסור.
  • לתעד מסירה והחזרה של ביגוד בטופס חתום.

שאלות נפוצות

האם כל מעסיק חייב לספק בגדי עבודה?

לא. לפי המידע באתר כל זכות, החובה קיימת כשחלים על העובד תקנות בטיחות בעבודה, צו הרחבה או הסכם קיבוצי שמחייבים אספקת ביגוד. דוגמאות לענפים כאלה הן ניקיון ותחזוקה, שמירה ואבטחה, אולמות אירועים, בנייה ושיפוצים, הסעדה מוסדית וחברות כוח אדם. מעסיק בענף אחר צריך לבדוק את ההסדר הספציפי שחל עליו.

האם אפשר לשלם לעובד כסף במקום לתת לו בגדי עבודה?

בחלק מהמקרים כן. כל זכות מציין שבגדי עבודה ניתנים לעיתים כרכיב ביגוד בשכר או בשוברים. בענף הבנייה המעסיק רשאי לספק את הביגוד עצמו או לשלם תוספת לשכר, וברשתות שיווק מזון ניתן תשלום ביגוד שנתי. בענפים אחרים צריך לבדוק מה קובע ההסכם או צו ההרחבה.

האם עובד שעוזב יכול לדרוש את שווי הבגדים שלא קיבל?

לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כפי שמובא באתר כל זכות, בגדי עבודה הם זכות נלווית שלא ניתן לפדות בכסף בסיום יחסי העבודה. עובד שלא קיבל ביגוד במהלך העבודה אינו יכול לתבוע את שוויו כשהוא עוזב, אלא אם הסכם אישי או קיבוצי החל עליו קובע אחרת.

מה עושים אם מאבטח לא מחזיר את המדים?

לפי כל זכות, מאבטח חייב להחזיר בסיום העבודה לפחות סט ביגוד אחד, והמעסיק מוסר לו טופס שמאשר את ההחזרה. צו ההרחבה בענף השמירה משנת 2014 אינו כולל הוראה שמאפשרת לגבות מהעובד תשלום על אי החזרה. לכן כדאי לתעד היטב את המסירה ולבקש את ההחזרה מבעוד מועד.

האם בגדי עבודה חייבים בדמי ביטוח לאומי?

לפי המידע באתר כל זכות, תשלום או אספקה של בגדי עבודה עם לוגו העסק, או ביגוד שבמהותו משמש רק לעבודה כמו מדים, סרבל או חלוק, פטורים כולם מדמי ביטוח לאומי. כשמדובר בביגוד שנדרש מהעובד על פי דין, 80% מהתשלום פטורים ושאר הסכום חייב בדמי ביטוח.

צריכים ליווי?

נשמח לעזור לכם לתרגם את הרעיונות מהכתבה לצעדים מעשיים בעסק.

עוד מהמגזין

כתבות נוספות.

רוצים לדבר על זה?

ספרו לנו מה קורה אצלכם, ונחזור עם דרך פעולה מסודרת.

נעים להכיר

בואו נדבר על העסק שלכם.

השאירו פרטים ונחזור אליכם לשיחת היכרות קצרה.









השירותים שלנו