תאונת עבודה: המדריך למעסיק מהיום הראשון

תאונה במקום העבודה מעמידה את המעסיק מול כמה שאלות בבת אחת: האם האירוע מוכר כתאונת עבודה, מי משלם על ימי ההיעדרות, מה צריך לחתום ולמי מדווחים. המדריך מרכז את מה שמעסיקים צריכים לדעת, לפי המידע באתר כל זכות נכון לנובמבר 2026, כדי לפעול נכון כבר ביום התאונה.

כדאי להבחין בין שני מסלולים שמתבלבלים ביניהם לעיתים קרובות. היעדרות בגלל מחלה רגילה ממומנת על ידי המעסיק לפי הכללים של ימי מחלה לפי חוק, ואילו היעדרות בגלל פגיעה בעבודה מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. ההבדל קובע מי משלם, אילו ימים יורדים מהצבירה של העובד ואיך מנהלים את התיק.

מה נחשב תאונת עבודה

לפי כל זכות, תאונה מוכרת כתאונת עבודה כשהיא קרתה בזמן העבודה או במקום העבודה, ועקב העבודה או עקב סיכוני מקום העבודה. ביטוח תאונות עבודה חל על כל העובדים בישראל, כולל עובדים זרים. ההגדרה רחבה יותר ממה שמעסיקים רבים מניחים, והיא כוללת גם מצבים שקורים מחוץ לשטח העסק:

• תאונה בדרך מהבית לעבודה, בחזרה הביתה או בין שני מקומות עבודה, כל עוד העובד לא עצר או סטה מהדרך סטייה ממשית שלא לצורכי עבודה.
• סטייה מהדרך כדי ללוות ילד עד גיל 10 למעון או לגן, או כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה הקבוע.
• פגיעה במקום שבו העובד אוכל בהפסקה שסוכמה עם המעסיק, אם לא שהה שם יותר משלוש שעות.

עובד שפעל ברשלנות בניגוד להוראות החוק או להוראות המעסיק לא ייחשב בדרך כלל כנפגע בתאונת עבודה. עם זאת, אם נגרמה לו נכות, הוא לא היה מסוגל לעבוד 10 ימים לפחות או שנפטר, התאונה תוכר בכל זאת, בתנאי שהייתה מוכרת אילו לא פעל ברשלנות. לכן ההכרעה אינה בידי המעסיק.

מי משלם על הימים הראשונים

משך ההיעדרות	הביטוח הלאומי	המעסיק
יום הפגיעה	לא משולמים דמי פגיעה	שכר רגיל מלא
פחות משנים עשר ימים	דמי פגיעה מהיום השלישי שאחרי יום הפגיעה	שני הימים הראשונים נחשבים ימי מחלה, אם הוצגה תעודת מחלה ויש ימים צבורים
יותר משנים עשר ימים	דמי פגיעה מהיום שאחרי יום הפגיעה	הביטוח הלאומי גובה מהמעסיק את דמי הפגיעה של 12 הימים הראשונים

החריג שכל זכות מציין הוא מעסיקים של עובדי משק בית, שמהם לא נגבים 12 הימים הראשונים. כשהעובד מועסק אצל כמה מעסיקים, הגבייה מתחלקת לפי חלקו היחסי של כל אחד בשכר. בתקופת דמי הפגיעה אסור להפחית לעובד ימים מצבירת ימי המחלה, מלבד החריג שבטבלה, וכדאי שמחלקת השכר תסמן את ימי הפגיעה בנפרד בדוחות הנוכחות.

דמי פגיעה: כמה ועד מתי

דמי הפגיעה מחושבים לפי השכר שלפני הפגיעה. לשכירים, הסכום היומי הוא הגבוה מבין 75% מההכנסה החייבת בשלושת חודשי העבודה המלאים שלפני חודש הפגיעה, לבין 75% מההכנסה בחודש הפגיעה ובשני החודשים שקדמו לו, מחולק בתשעים. נכון לשנת 2026 התקרה היא 1,314.25 ₪ ליום, והתשלום ניתן עד 13 שבועות, כלומר 91 ימים כולל שבתות וחגים. את ההפרשות השוטפות של העסק מסביר המדריך דמי ביטוח לאומי למעסיק.

הגשת התביעה ותפקיד המעסיק

את התביעה לדמי פגיעה מגישים לביטוח הלאומי בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, העובד השכיר מוסר את הטופס למעסיק, והמעסיק מאשר את נסיבות הפגיעה, מפרט את השכר בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו העובד הפסיק לעבוד וחותם. מצרפים תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, דוח חדר מיון או תעודה מבית חולים.

מעסיק שקיבל הרשאה לפי תקנה 22 יכול לשלם את דמי הפגיעה בעצמו במועד תשלום השכר, גם לפני שהתאונה הוכרה, ובסכום שלא נמוך ממה שהביטוח הלאומי היה משלם. אם הפגיעה מוכרת, המוסד מחזיר לו את התשלום מהיום השלושה עשר להיעדרות בתוספת עמלה של 2.5%, ואילו 12 הימים הראשונים אינם מוחזרים.

צ'קליסט למעסיק אחרי תאונה

• לשלם לעובד שכר מלא על יום התאונה.
• לדווח על התאונה למינהל הבטיחות, חובה שכל זכות מציין במפורש.
• למלא ולחתום על חלק המעסיק בטופס התביעה בלי עיכוב.
• לא לנכות ימי מחלה מהצבירה בתקופת דמי הפגיעה, מלבד החריג שבטבלה.
• לתעד את ימי ההיעדרות לצורך חישוב חופשה ופיצויים.

שתי טעויות חוזרות על עצמן. הראשונה היא פיטורים מהירים: לפי כל זכות, פיטורים בתקופה שבה העובד מקבל דמי פגיעה, לפני שהתברר אם יוכל לחזור לתפקידו, נחשבים פיטורים בחוסר תום לב. השנייה היא התעלמות מזכויות נצברות. לצורך פיצויי פיטורים נספרים עד 30 ימי היעדרות בשנה בגלל תאונת עבודה, והרציפות בעבודה לא נקטעת.

שאלות נפוצות