טופס 161: מה זה ומה עושים עם כספי הפיצויים

לכל עובד שכיר מופרשים היום כספים לרכיב הפיצויים בקופת גמל או בקרן פנסיה, ולכן כמעט כל סיום העסקה עובר דרך טופס 161. הטופס נראה טכני, אבל הוא המקום שבו מתקבלות החלטות שמשפיעות על מס ההכנסה של העובד ועל גובה הקצבה שיקבל בעתיד. מעסיק שמכין אותו באיחור או בחוסר סדר מעכב את הכסף, ולעתים גם מסתכן בתביעה.

חשוב להפריד בין שתי שאלות. הראשונה היא אם העובד זכאי לפיצויי פיטורים, ובכמה. השנייה, שבה עוסק המדריך הזה, היא איך הכסף יוצא בפועל מהקופה או מהמעסיק ומה העובד בוחר לעשות בו. טופס 161 משרת את שני המצבים: גם כשהכספים כולם בקופה, וגם כשהמעסיק משלים בעצמו חלק שלא הופרש. הוא נדרש גם כשעובד עוזב בנסיבות שמפורטות במדריך פיצויים בהתפטרות, ולא רק בפיטורים.

שלושת חלקי הטופס

הטופס בנוי כך שכל צד ממלא את מה שבאחריותו, והוא עובר ביניהם לפי סדר קבוע. המעסיק יכול למלא את חלקו באופן מקוון, ואז העובד מקבל מרשות המסים הודעה עם קישור לטופס שהוגש. כדאי לבנות את התהליך הזה כנוהל קבוע במחלקת השכר, ולא לאלתר אותו מחדש בכל עזיבה.

חלק	מי ממלא	מה נכלל בו
חלק א׳	המעסיק	פרטי סיום ההעסקה והפיצויים, ומסירה לעובד או הגשה מקוונת
חלק ב׳	העובד	סכומים למשיכה, סכומים שנשארים בקופה, והאם לנצל פטור ממס
חלק ג׳	המעסיק	בחלופה א׳ בסעיף ג1 העובד מוסר את הטופס המלא לקופה. בסעיף ג2 הוא מוסר אותו לפקיד השומה

מתי המעסיק צריך למסור את הטופס

הקופה יכולה לחשב את הסכום הצבור רק אחרי שהתקבלה ההפרשה בעד חודש העבודה האחרון, והמעסיק מעביר אותה עד ה 15 בחודש שאחריו. לכן הטופס לא יכול להימסר ביום העזיבה. בפסק דין שמתואר באתר כל זכות, העבודה הסתיימה ב 31.3.2015 והטופס נמסר ב 21.5.2015, ובית הדין הארצי קבע שבנסיבות העניין זה זמן סביר וביטל את הפיצוי על הלנת פיצויים.

זמן סביר אינו היתר להתמהמה. בנוסף לטופס, המעסיק מוסר לעובד מכתב לקופה שמודיע אם הכספים מועברים לטובתו או שהמעסיק מבקש אותם חזרה, בתוך 15 יום מהמועד שבו היו הפיצויים אמורים להשתלם. הוא גם מדווח לקופה באופן מקוון על הפסקת ההפקדות. למעסיקים שמנהלים כמה עזיבות במקביל, למשל בסבב גל פיטורים, כדאי להכין לוח מעקב לכל עובד.

האפשרויות של העובד

ככלל, פיצויים חייבים במס הכנסה, אבל העובד יכול לבקש פטור עד תקרה מסוימת. כשהסכום עובר את התקרה, כל זכות מפרטת ארבע דרכים. לכל אחת השלכות על המס היום ועל הקצבה בעתיד, ולכן מעסיק לא צריך לייעץ לעובד מה לבחור, אלא להפנות אותו לבדיקה מסודרת לפני שהוא ממלא את חלק ב׳:

• לנצל את הפטור עד התקרה ולשלם מס על היתרה לפי מדרגת המס.
• להשאיר את הכספים בקופה ברצף קצבה, או ברצף פיצויים יחד עם המעסיקים הבאים.
• לנצל את הפטור עד התקרה ולהעביר את היתרה לרצף קצבה.
• למשוך חלק בלי פטור ולהשאיר את היתרה ברצף פיצויים או ברצף קצבה.

שני פרטים נוספים חשובים לעובד. אם המשיכה חייבת במס, אפשר לפרוס את המס עד 6 שנים אחורה, ובחלק מהמקרים באישור רשות המסים גם עד 6 שנים קדימה. ואחרי שנוכה המס או ניתן פטור, יש 3 חודשים למשוך את הכסף או להעביר אותו לקופת גמל אחרת לקצבה. מי שלא עשה אף אחד מהשניים, הכספים שלו הופכים לכספי קצבה. כדאי להכיר גם את המדריך על הפרשות לפנסיה.

טעויות שמעסיקים עושים

הטעות החמורה היא להתנות את הטופס או את מכתב השחרור בחתימה על כתב ויתור, וכל זכות מציינת במפורש שזה אסור. טעות נוספת היא לשחרר הוראה לקופה בלי לצרף את הטופס, כשהקופה לא רשאית לשחרר כספים בלעדיו. ולבסוף, כדאי להזכיר לעובד לשמור את הטופס, כי כשיעזוב מקומות עבודה בעתיד הוא יידרש לדווח על הפיצויים שקיבל, ועותק מסודר בתיק העובד יחסוך לשני הצדדים בירורים מיותרים.

שאלות נפוצות