זכויות עובדים זרים בסיעוד: מדריך למשפחה המעסיקה

כשמשפחה מחליטה להביא מטפל זר הביתה, ההחלטה מרגישה רפואית ורגשית, אבל מבחינה משפטית נוצרים כאן יחסי עבודה. לפי כל זכות, מי שמעסיק עובד זר בסיעוד בביתו הוא מטופל סיעודי שמעסיק עובד, ובית הדין אף דן בשאלה מתי קרוב משפחה של המטופל נחשב למעסיק בפועל. המדריך הזה מיועד לילדים, לבני זוג ולאפוטרופסים שמנהלים את ההעסקה בשם המטופל.

מי שמחפש את התמונה הרחבה של העסקת עובדים זרים בענפים כמו בנייה וחקלאות ימצא אותה במדריך נפרד. כאן נתמקד במה שייחודי לבית: מטפל שגר עם המטופל, יממה שבה קשה להפריד בין עבודה למנוחה, ומשפחה שאין לה מחלקת שכר. בדיוק בגלל זה כדאי לסכם את תנאי ההעסקה בכתב כבר מהיום הראשון.

ההיתר והגיוס

ההעסקה מתחילה בהיתר. כל זכות מפנה לנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה לטיפול בבקשה להיתר חדש או להארכת היתר בענף הסיעוד, ולנוהל נפרד להזמנה ולהעסקה של עובד זר בענף. המקור מזכיר שני מסלולי גיוס: לשכות פרטיות, שעליהן חל נוהל ייעודי להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בסיעוד, והזמנת עובדי סיעוד לסיעוד ביתי במסגרת הסכמים בילטרליים.

כשבוחרים לשכה, כדאי לדעת שהתשלומים שמותר לגבות ממבקש עבודה בקשר לתיווך מוסדרים בתקנות שירות התעסוקה, ושרשם מאגרי המידע פרסם הנחיה על תחולת חוק הגנת הפרטיות על מאגרי המידע של לשכות כאלה. שאלו את הלשכה מה בדיוק כלול בשירות, איך היא שומרת את המידע על המטופל, ובדקו את גובה האגרות בעדכון האחרון שפרסמה הרשות.

שעות עבודה ושעות נוספות

בפסק הדין שכל זכות מתארת, מטפלת שהשגיחה יומם ולילה על קשישה מונשמת תבעה תשלום על שעות נוספות. בתי הדין לעבודה דחו את התביעה, ובדיון נוסף קבע בית המשפט העליון שחוק שעות עבודה ומנוחה בכללותו אינו חל על עובדי סיעוד המועסקים בבית המטופל, כולל ההוראות על מכסת השעות השבועית ועל הגמול בגינן.

הנימוקים: עובד שגר במקום עבודתו מקשה על הפרדה בין עבודה למנוחה, מטופל סיעודי אינו יכול לפקח על השעות, וההעסקה מבוססת מלכתחילה על שהייה של 24 שעות בבית, שגם חוסכת לעובד עלויות מגורים. לכן הכללים על גמול שעות נוספות שמוכרים לכם ממקום העבודה אינם חלים כאן. בית המשפט גם קרא לכנסת לחוקק הסדר שיגן על העובדים מפני ניצול.

מנוחה, נסיעות וסיום העסקה

היעדר גמול שעות נוספות אינו אומר שהמטפל נשאר בלי זכויות, ושאפשר להעסיק אותו בלי הפסקה לאורך כל השבוע. בין פסקי הדין שכל זכות מונה בנושא העסקת עובד זר בסיעוד יש כמה שמשפיעים ישירות על ניהול השבוע בבית, ושווה שכל מי שמשבץ ימי חופש, מחליפים או נסיעות יכיר אותם:

• מטפל שגר בבית המטופל זכאי למנוחה שבועית של 25 שעות
• מטפל שמנוחתו השבועית הייתה קצרה מ 25 שעות זכאי לתשלום על שעות המנוחה שלא ניצל
• נפסק פיצוי לעובד זר בסיעוד בגין עבודה ביום המנוחה השבועי
• עובד סיעוד זכאי לשכר על זמן נסיעה בין מטופל למטופל, כשהזמן קצר ואינו מאפשר לו להתפנות לענייניו
• בקשה להמשך העסקה מטעמים הומניטריים לא תידחה אוטומטית בגלל שיקולים גיאוגרפיים

נקודה שמשפחות לא תמיד מכינות לה: כשהמטופל נפטר, ההעסקה מסתיימת אבל החובות לא. בפסיקה שכל זכות מציגה נקבע שעובד שמעסיקו נפטר זכאי לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, גם אם אינו מחפש עבודה חדשה. כדאי שמי שמנהל את ההעסקה יידע זאת מראש, כי סגירת החשבון עם המטפל תיפול בדיוק על התקופה הקשה ביותר.

פיקדון, חופשה בחו״ל והחלפה זמנית

לפי כל זכות, מטופל סיעודי שמעסיק עובד זר בביתו מוחרג מחובת הפיקדון החודשי שחלה על מעסיקים בענפים אחרים. כשהעובד מועסק דרך חברת סיעוד, רוב הסכמי השירות עם המוסד לביטוח לאומי מחייבים את החברה להפקיד 8.33% לפיצויים, ובסך הכול 14.83% מהשכר. לנסיעה של המטפל לחו״ל וחזרה יש נוהל אשרת כניסה חוזרת, ויש נוהל שמתיר להעסיק לזמן קצר עובד סיעוד ששוהה בישראל בין 51 לבין 62 חודשים כמחליף זמני.

למי פונים כשיש שאלה

משפחה מעסיקה אינה צריכה לנחש. כל זכות מפרטת קו סיוע אינטרנטי למעסיקים של עובדים זרים בתחום הסיעוד, את יד ריבה שנותנת סיוע משפטי לקשיש, את קו למעסיק, ומרכז פניות לעובדים שהגיעו במסגרת הסכמים בילטרליים. ברשות האוכלוסין וההגירה מתפרסם אוגדן זכויות וחובות למטופלים ולעובדים בענף, וממשרד העבודה זכותון בנושא, ושניהם שווים קריאה לפני החתימה.

שאלות נפוצות