בקצרה: העסקת עובדים זרים בישראל מתנהלת במסגרת היתרים ונהלים של רשות האוכלוסין וההגירה, שונים לכל ענף. לפי המידע באתר כל זכות, רוב המעסיקים חייבים גם להפקיד עבור כל עובד זר פיקדון חודשי, בדרך כלל 12.5% מהשכר הרגיל, עד 15 בחודש שלאחר חודש העבודה. אסור להפחית את הפיקדון משכר העובד, ואיחור בהפקדה הוא עבירה פלילית.
מי שמביא עובד מחו״ל לעסק שלו נכנס לתחום שבו כמעט כל צעד מוסדר: מי רשאי להעסיק, באיזה ענף, איך מגייסים, כמה מפקידים ולאן. המדריך הזה נכתב בשביל בעלי עסקים ואנשי משאבי אנוש שרוצים לדעת מה נדרש מהם לפני שהעובד מגיע ובמהלך ההעסקה, עם דגש על הפיקדון החודשי, שבו טעות קטנה בחישוב או במועד הופכת מהר לחוב.
כדאי להבין מראש שעובד זר אינו בהכרח עובד זול. לצד השכר עומדים אגרות, מגורים, ביטוח רפואי והפיקדון עצמו, ולכן חישוב עלות מעסיק לעובד כזה צריך לכלול את כל הרכיבים מהיום הראשון. מעסיק שמתמחר רק את השכר החודשי מגלה את הפער כשמגיעה דרישת תשלום, ולא כשעוד אפשר לתכנן.
המסגרת המשפטית
לפי כל זכות, הבסיס הוא חוק עובדים זרים משנת 1991, ולצידו תקנות וצווים משלימים. ביניהם תקנות על מגורים הולמים לעובד ועל שיעור הניכוי המותר מהשכר בעד מגורים כאלה, צו שעוסק בסל שירותי בריאות לעובד, ותקנות שקובעות אגרת בקשה ואגרה שנתית. ברשימת החקיקה שבעמוד זכויות עובדים זרים מופיעים גם תיקון לחוק הביטוח הלאומי שעניינו ביטוח עובד זר וחוק שכר מינימום, ולכן את השכר יש לבדוק מול שכר המינימום העדכני.
היתר לפי ענף
ההעסקה נשענת על היתר, והנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה משתנים מענף לענף. כל זכות מפנה, למשל, לנוהל תנאי ההיתר בענף הבניין כשההעסקה נעשית דרך קבלני כוח אדם, ולנוהל תנאי ההיתר בענף החקלאות. קיים גם נוהל אכיפה מינהלית כלפי בעלי היתרים, כלומר ההיתר אינו אישור חד פעמי אלא מסגרת שמפקחים על עמידה בה לאורך כל ההעסקה. למשפחות שמעסיקות מטפל בבית יש מסלול נפרד, שמפורט במדריך זכויות עובדים זרים בסיעוד.
- איזה נוהל היתר חל על הענף שבו העסק פועל
- מה גובה האגרות לבקשה ולהיתר השנתי לפי העדכון האחרון של הרשות
- היכן העובד יגור, והאם המגורים עומדים בתקנות המגורים ההולמים
- האם תנכו מהשכר בעד מגורים, ובאיזה שיעור התקנות מתירות
- מי בעסק אחראי לפתוח את חשבון הפיקדון ולבצע את ההפקדות החודשיות
הפיקדון החודשי: מי חייב וכמה
לפי כל זכות, מי שמעסיק עובדים זרים או מבקשי מקלט צריך להפקיד עבור כל עובד פיקדון חודשי, החל מחודש העבודה הראשון. החובה חלה גם על קבלני כוח אדם. הפיקדון בא במקום ההפרשות לפיצויי פיטורים ולביטוח פנסיוני שהמעסיק היה משלם אילו העובד היה ישראלי. הבסיס לחישוב הוא השכר הרגיל, בלי שעות נוספות ובלי תוספות, ואסור להפחית את הסכום משכרו של העובד.
| מצב ההעסקה | שיעור ההפקדה מהשכר |
|---|---|
| ברירת המחדל | 12.5%: 6% במקום פיצויים ו 6.5% במקום תגמולי מעסיק |
| חברת סיעוד לפי רוב הסכמי השירות עם המוסד לביטוח לאומי | 14.83%, כי לפיצויים מפקידים 8.33% |
| ענף הבנייה | 13.1%, לפי ההסכם הקיבוצי בענף |
| עובד שהוא מבקש מקלט | הגבוה מבין 16% לבין שיעור ההפרשה בענף |
החובה אינה חלה על כולם. לפי המקור, הוחרגו מטופלים סיעודיים שמעסיקים עובד זר בביתם, מעסיקים בענף המומחים, מעסיקים בענף החקלאות, מעסיקים של עובדים פלסטינים ומעסיקים של עובדים שגרים במדינה גובלת כמו ירדן וחוזרים אליה בכל יום. מעסיקים בתחומי המסחר, השירותים והמסעדות חייבים בפיקדון רק החל מיום 01.03.2026, וקיבלו אורכה להפקיד את סכומי 2026 עד 01.01.2027, רטרואקטיבית לכל התקופה.
איך מפקידים בפועל
אחרי שהעובד נקלט במערכת של רשות האוכלוסין וההגירה, המעסיק מקבל מספר חשבון אישי של העובד בבנק מזרחי טפחות ומפקיד אליו מדי חודש באמצעות מס״ב, עד 15 בחודש שלאחר חודש העבודה. במועד ההפקדה שולחים גם דיווח מקוון ליחידת הפיקדונות, במבנה קובץ שהיחידה מגדירה, עם פרטי המעסיק והעובד, הסכום והתקופה. חודשים שהוחמצו אפשר להשלים רטרואקטיבית באותו ערוץ.
דוגמה פשוטה לחישוב: על כל 1,000 שקלים של שכר רגיל בענף שחל עליו שיעור ברירת המחדל, מפקידים 125 שקלים, ובענף הבנייה 131 שקלים. שעות נוספות ותוספות לא נכנסות לבסיס, ולכן חישוב מהשכר ברוטו המלא מנפח את ההפקדה, וחישוב מבסיס חסר יוצר חוב, ולכן כדאי לבדוק אותו מול התלוש.
טעויות שעולות ביוקר
כמה טעויות כדאי למנוע מראש. הראשונה היא חישוב משכר שכולל רכיבים שאינם חלק מהשכר הרגיל. השנייה היא הפקדה באיחור, או הפקדה בלי הדיווח המקוון שמלווה אותה. השלישית היא ניכוי הפיקדון משכר העובד, שהמקור אוסר במפורש. לפי כל זכות, מעסיק שלא משלם את הפיקדון בזמן עובר עבירה פלילית, ואפשר להטיל עליו סנקציות כמו איסור על העסקת עובדים זרים חדשים. בנוסף, העובד עצמו רשאי לתבוע מהמעסיק כספי פיקדון שלא שולמו לו, ולכן כדאי שאחראי אחד בעסק יבדוק כל חודש שההפקדה בוצעה והדיווח נקלט. משפחות שמעסיקות מטפל בבית של אדם סיעודי כפופות לכללים מיוחדים, שמפורטים במדריך על זכויות עובדים זרים בסיעוד.
שאלות נפוצות
האם מותר לנכות את הפיקדון משכר העובד הזר?
לא. הפיקדון הוא תשלום של המעסיק, והוא בא במקום ההפרשות לפיצויים ולפנסיה שהיו משולמות לעובד ישראלי. לפי כל זכות, אסור להפחית את סכומו משכרו של העובד. מעסיק שמנכה אותו מהשכר חושף את עצמו לתביעה של העובד, שרשאי לתבוע את כספי הפיקדון שלא שולמו לו, וגם לסנקציות מצד רשות האוכלוסין וההגירה.
מאיזה שכר מחשבים את הפיקדון החודשי?
הבסיס הוא השכר שלפיו מחשבים פיצויי פיטורים, כלומר השכר הרגיל, בלי שעות נוספות ובלי תוספות אחרות. על הבסיס הזה מחילים את השיעור שמתאים לענף: ברוב המקרים 12.5%, בבנייה 13.1%, ובחברות סיעוד שפועלות לפי רוב הסכמי השירות עם המוסד לביטוח לאומי 14.83%.
מה קורה אם לא הפקדתי בזמן?
המועד הוא 15 בחודש שלאחר חודש העבודה. לפי כל זכות, אפשר להעביר באופן רטרואקטיבי, דרך מס״ב, פיקדון עבור חודשים שבהם לא הופקד. עם זאת, אי תשלום בזמן הוא עבירה פלילית, ואפשר להטיל על המעסיק סנקציות, ובהן איסור על העסקת עובדים זרים חדשים. לכן עדיף להסדיר חודשים חסרים מיד כשמתגלה הפער.
אילו מעסיקים פטורים מחובת הפיקדון?
לפי המקור, הפטור חל על מטופלים סיעודיים שמעסיקים עובד זר בביתם, על מעסיקים בענף המומחים ובענף החקלאות, על מעסיקים של עובדים פלסטינים ועל מעסיקים של עובדים שגרים במדינה גובלת כמו ירדן וחוזרים אליה בכל יום. כל מעסיק אחר של עובדים זרים או מבקשי מקלט, כולל קבלני כוח אדם, חייב להפקיד.
מה העובד מקבל מהפיקדון כשהוא עוזב את ישראל?
עם יציאתו מהארץ העובד זכאי לסכום שהמעסיק הפקיד, בתוספת רווחים אם נצברו. מהסכום מנוכים הוצאות ניהול החשבון ומס הכנסה בשיעור 15%. אם העובד המשיך לשהות בארץ שלא כחוק, מנוכה מהפיקדון גם קנס לפי משך השהייה הבלתי חוקית. מבחינת המעסיק, החובה היא להפקיד בזמן ובשיעור הנכון.
מקורות: כל זכות: העסקת עובדים זרים · כל זכות: זכויות עובדים זרים · כל זכות: הפקדת פיקדון חודשי עבור עובדים זרים
הבהרה משפטית: התכנים המתפרסמים באתר זה נועדו למטרות מידע כללי בלבד, ואין בהם משום ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף להתייעצות עם עורך דין. HR Israel אינה נושאת באחריות לתוכן המפורסם בעמוד זה, לרבות לדיוקו, לשלמותו ולעדכניותו, ולא תישא באחריות לכל נזק, הפסד או הוצאה, ישירים או עקיפים, שייגרמו כתוצאה מהסתמכות על המידע. הוראות הדין, צווי ההרחבה, ההסכמים הקיבוציים והתעריפים עשויים להשתנות מעת לעת, וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו. בכל שאלה הנוגעת לזכויות או לחובות בתחום דיני העבודה, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.
