עובדים במילואים: מה אסור למעסיק ומה חשוב לדעת

ההגנה מפני פיטורים

שירות המילואים הוא אחד הנושאים הבוערים בשוק העבודה בישראל בשנים האחרונות, וגם אחד הרגישים. לפי המידע באתר כל זכות, אסור לפטר עובד, ואסור לפגוע בהיקף המשרה שלו או בגובה המשכורת שלו, בגלל שירותו במילואים, בגלל שנקרא לשירות או בגלל שירות צפוי, וזה כולל את התדירות של השירות ואת משכו. בנוסף, אסור לפטר עובד מכל סיבה שהיא בזמן שהוא נמצא במילואים, אלא בנסיבות מיוחדות, אחרי שהמעסיק פנה לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון וקיבל היתר, לאחר שהוכיח שהפיטורים אינם בגלל השירות.

ההגנה ממשיכה גם אחרי שהעובד חוזר. עובד ששירת במילואים יותר מיומיים רצופים, אסור לפטר במשך 30 יום מתום השירות, אלא באישור ועדת התעסוקה. ואם שירת לפחות 60 יום בשנה קלנדרית, ומתוכם לפחות 7 ימים רצופים, אסור לפטר אותו במשך 60 יום מתום השירות, ואסור לפגוע בתנאי העסקתו בתקופה הזו, אלא באישור הוועדה. לפי אותו מקור, אסור גם להוציא לחל"ת עובד כזה בתקופה של 60 יום. עוד על הכללים הכלליים לחל"ת במדריך שלנו על חופשה ללא תשלום.

מצב	ההגנה לפי כל זכות
בגלל שירות מילואים, תדירותו או משכו	אסור לפטר או לפגוע בהיקף המשרה או בשכר
בזמן השירות	אסור לפטר מכל סיבה, אלא בהיתר ועדת התעסוקה
אחרי שירות של יותר מיומיים רצופים	אסור לפטר במשך 30 יום, אלא באישור הוועדה
אחרי 60 ימי שירות ומעלה בשנה, מתוכם 7 רצופים	אסור לפטר או לפגוע בתנאים במשך 60 יום, אלא באישור הוועדה

הודעה מוקדמת ומילואים

נקודה שמעסיקים רבים לא מכירים נוגעת להודעה המוקדמת. לפי המידע באתר כל זכות, 30 הימים שאחרי תום שירות המילואים אינם נספרים בתקופת ההודעה המוקדמת. כלומר, ההודעה יכולה להתחיל רק אחרי שעברו 30 יום מסוף השירות. ואם ניתנה הודעה מוקדמת לפני השירות, היא נעצרת עם תחילת השירות וממשיכה רק כשעוברים 30 יום מתומו. המשמעות היא שתכנון לוחות הזמנים של פיטורים, גם כשהם אינם קשורים לשירות, חייב לקחת בחשבון את ימי המילואים.

מי משלם על ימי המילואים

לפי המידע באתר כל זכות, שכירים שמשרתים במילואים זכאים לתשלום מהביטוח הלאומי, שנקרא תגמול מילואים. התשלום נקבע לפי גובה השכר: הוא מחושב לפי שכר הברוטו החייב בדמי ביטוח בשלושת החודשים שלפני השירות, חלקי 90. נכון ל-2026, הסכום המינימלי הוא 328.76 ₪ ליום ו-9,863 ₪ לחודש, והמקסימלי 1,730.33 ₪ ליום ו-51,910 ₪ לחודש. שכירים רבים מקבלים את התשלום דרך המעסיק, ובמקרים מסוימים המעסיק הוא שמגיש את התביעה המקוונת.

בתקופת מלחמת חרבות ברזל והמלחמה מול איראן נקבעו הקלות באופן קבלת התשלום, והכללים מתעדכנים מעת לעת. לכן כדאי שמי שמטפל בשכר בעסק יכיר את המדריך למשרתי מילואים באתר כל זכות ואת אתר הביטוח הלאומי, ויבדוק אותם בכל פעם שעובד יוצא לשירות ארוך.

מומלץ גם להסביר לעובד מראש איך יחושב התשלום ומתי צפוי להגיע, ולהציג את רכיב תגמול המילואים בשורה ברורה בתלוש. עובד שיוצא לשירות כשהוא יודע מה צפוי לו מבחינה כלכלית, יוצא עם ראש שקט יותר, ופונה פחות לבירורים כשהוא חוזר. גם בני משפחתו ירוויחו מהבהירות הזו.

מעבר לחוק: איך מלווים עובד במילואים

החוק קובע את הרצפה, אבל מה שבאמת משפיע על העובד ועל הצוות הוא היחס. עובד שיוצא לשירות ממושך משאיר מאחור עבודה, צוות ולעיתים משפחה, וחוזר לפעמים אחרי תקופה קשה. כמה צעדים פשוטים עושים הבדל גדול: שיחה לפני היציאה על חלוקת המשימות, קשר מדוד בזמן השירות, ותוכנית חזרה הדרגתית, בדומה לתהליך קליטה מקוצר. כדאי גם לתת תשומת לב לבני הזוג של משרתי המילואים שעובדים בעסק, ולצוות שנושא בעומס הנוסף. כאן נכנסים כלים של רווחת עובדים ושל ניהול עומסים, שמונעים שחיקה של מי שנשאר.

אלה הצעדים שכדאי שכל מנהל יכיר:

• לתעד את תאריכי השירות של כל עובד, כדי לדעת מתי חלה עליו הגנה מפיטורים.
• לבדוק את התאריכים לפני כל שינוי בתנאי העסקה, לפני חל"ת ולפני הודעה מוקדמת.
• לתאם מראש עם העובד את חלוקת המשימות ואת דרכי הקשר בזמן השירות.
• לקבוע שיחת חזרה, ולבדוק אם העובד צריך התאמות בשבועות הראשונים.
• לשים לב לעומס על הצוות שנשאר, ולחלק אותו בצורה הוגנת.

שאלות נפוצות