משכורת ברוטו ונטו: מה יורד מהשכר ולמה

כשמנהלים משא ומתן על שכר מדברים כמעט תמיד בברוטו, אבל העובד חי מהנטו. הפער ביניהם אינו קבוע, כי הוא תלוי בגובה השכר, בנקודות הזיכוי של העובד ובניכויים שהסכים להם. לפי המידע באתר כל זכות, עבור שכיר ההכנסה החייבת במס היא ההכנסה ברוטו במלואה, ולכן כל שקל שנוסף לברוטו נכנס לחישוב המס.

את הפער רואים בבירור בתלוש השכר, שבו כל ניכוי חייב להופיע בנפרד. המדריך הזה מסביר מה מותר לנכות, איך פועלות מדרגות המס לשנת 2026 ואיך לקרוא את ההפרש. הוא אינו מחשבון שכר, ואינו מחליף את המחשבונים הרשמיים של רשות המסים, שבהם כדאי להיעזר לחישוב מדויק של המס במקרה מסוים.

ניכויי חובה וניכויים מותרים

לפי כל זכות, כל ניכוי שאינו מופיע ברשימת הניכויים שהחוק מתיר הוא ניכוי אסור. ההבחנה החשובה היא בין ניכויים שהמעסיק חייב לבצע לבין ניכויים שמותרים רק בתנאים, ולרוב רק בהסכמה בכתב של העובד. כך זה נראה לפי הרשימה שבמקור, שמבוססת על חוק הגנת השכר, מסודר מהניכויים המחייבים אל המותנים:

ניכוי	מתי מותר לנכות
מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות	ניכויי חובה לפי חוק
חלק העובד בקופת גמל	מותר, אלא אם העובד הודיע בכתב שהוא מתנגד
דמי חבר או דמי טיפול לארגון עובדים	לפי הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכמה בכתב
תרומות	רק בהסכמת העובד בכתב
קנס משמעתי	רק לפי חוק או הסכם קיבוצי, לא לפי חוזה אישי
החזר חוב בזמן העבודה	בהתחייבות בכתב, ועד רבע מהשכר
מקדמות על חשבון השכר	עד שכר של 3 חודשים, ומעבר לכך בהסכמה בכתב ועד רבע מהשכר

שני כללים נוספים חוסכים למעסיקים סכסוכים. מעסיק אינו רשאי להטיל קנסות על דעת עצמו, למשל בגלל נזק במקום העבודה או חוסר בקופה. גם תשלום ששולם לעובד בטעות אינו ניתן לקיזוז חד צדדי: במהלך העבודה מותר לנכות אותו רק בהסכמה בכתב, כשאין מחלוקת על הטעות ועל הסכום, ועד רבע מהשכר החודשי. אחרת יש לתבוע בבית הדין לעבודה.

מדרגות המס לשנת 2026

בישראל נהוג מיסוי פרוגרסיבי: ההכנסה החייבת מחולקת לשכבות, ועל כל שכבה חל שיעור מס אחר. לפי כל זכות, המדרגות מופעלות על בסיס הכנסה שנתית, והטור החודשי בטבלאות נועד להמחשה בלבד. נקודות זיכוי עשויות להקטין את המס, והשיעורים מתעדכנים משנה לשנה, ולכן חשוב לבדוק את הטבלה של השנה הרלוונטית ולא להסתמך על נתונים ישנים.

המדרגה הרגילה העליונה על הכנסה מיגיעה אישית היא 47%. לפי כל זכות, נכון לשנת 2026, מי שהכנסתו השנתית גבוהה מ721,560 ₪, שהם 60,130 ₪ לחודש, חייב במס נוסף של 3%, ולכן שיעור המס במדרגה הזו הוא 50%. המקור מדגיש שהשיטה נועדה להבטיח שמי שמרוויח יותר בברוטו ירוויח יותר גם בנטו. העלאה מעלה את השיעור רק על החלק שעובר למדרגה הבאה.

איך לקרוא את הפער בתלוש

כשעובד שואל למה הנטו שלו ירד, כדאי לעבור על התלוש בסדר קבוע ולא לחפש את התשובה בשורה האחרונה. הרשימה הבאה עוזרת למנהלי שכר ולעובדים לזהות מאיפה מגיע ההפרש, בלי לנחש ובלי להשוות לתלושים של עובדים אחרים, שמצבם המשפחתי, נקודות הזיכוי שלהם והניכויים שהסכימו להם שונים:

• מתחילים מהברוטו ובודקים אילו רכיבים נכללים בו, למשל דמי נסיעה, שנחשבים הכנסה לצורכי מס.
• בודקים את ניכויי החובה: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
• בודקים את חלק העובד בקופת הגמל או בפנסיה.
• עוברים על כל ניכוי אחר ומוודאים שיש לו בסיס בחוק, בהסכם או בהסכמה בכתב.
• משווים לחודש קודם ומחפשים רכיב חד פעמי שהעלה את הברוטו.

מה קורה לכסף שנוכה

הניכוי הוא רק חצי מהחובה. לפי כל זכות, מעסיק שניכה סכומים המיועדים לגופים אחרים ולא העביר אותם בתוך 40 יום מהמועד החוקי לתשלום השכר עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר של שנתיים. סכומים לקופות גמל ולהפרשות לפנסיה יש להעביר בתוך 21 יום מהיום שבו השכר נחשב מולן, אחרת כל השכר שעבורו משולמים הסכומים ייחשב שכר מולן.

החובה הזו חלה גם על סכומים שהמעסיק מעביר מכיסו בלי לנכות מהעובד, כמו חלקו בפנסיה. אלה סכומים שאינם מופיעים בנטו, אבל הם חלק מעלות מעסיק ולכן חשוב לתמחר אותם מראש. ברוטו, נטו ועלות מעסיק הם שלושה מספרים שונים, ושיחת שכר טובה מבהירה לעובד את שלושתם.

שאלות נפוצות